הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' נצרים ניהול וישום בע"מ

החלטה

התובע הגיש לביצוע 34 שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת לפקודת חברת הפקות דפוס די.איי. (הוצאה לאור בע"מ) (להלן: "הפקות דפוס") ומוחזקות בידו.

מר ישראל פינקל, מנהל הנתבעת, הצהיר בתמיכה להתנגדות הנתבעת, כי הפקות דפוס ניהלה את חשבונה אצל התובע, ובין הנתבעת לבינה התנהלה מערכת יחסים כספית החל מאוגוסט 2006.

במסגרת זו משכה "הפקות דפוס" שיקים עתידיים לפקודת הנתבעת ובתמורה לכך הנפיקה הנתבעת שיקים עתידיים לפקודת "הפקות דפוס".

מר פינקל הוסיף וטען כי החל מיולי 2008, החלה הנתבעת לקבל מ"הפקות דפוס" שיקים המשוכים מחשבון הבנק שניהלה "הפקות דפוס" אצל התובעת.

אליבא עדותו, מנהלת סניף התובע הגב' ציפי עצמון, ידעה על המערכת היחסים הכספית הנ"ל, משום שעשרות המחאות של הנתבעת הופקדו ונפרעו בחשבונה של הפקות דפוס, המתנהל אצל התובע, בעוד שעשרות המחאות של "הפקות דפוס", נמשכו ונפרעו בחשבון הנתבעת הבנק לאחר מכן.

מוסיף וטוען מר פינקל, כי התובע, בעצימת עיניו, הכשיר התנהלות זו ללא התרעה, ולא דרש מהפקות דפוס, להחליף את המחאות הנתבעת, בהמחאות אחרות.

לפי אותה עדות, בסוף שנת 2008, חלה התדרדרות במצבה הכלכלי של "הפקות דפוס", אך עובדה זו, לא מנעה מהתובע להמשיך ולקבל את המחאותיה של הנתבעת ולבצע בגינן נכיון שקים לזכות הפקות "הפקות דפוס", בשעה שידוע לו מצבה הכספי המעלה ספק אם תוכל "הפקות דפוס" לעמוד בהתחייבויותיה הנגדיות כלפי הנתבעת.

בנוסף לכך, התובע החל לחלל את ההמחאות שמסרה "הפקות דפוס" לנתבעת, תוך נטילת סיכון ביודעין כי ההמחאות נשוא הניכיון יבטלו בשל כך.

חרף האמור, המשיכו המחאות הנתבעת להיפרע בחשבון "הפקות דפוס" כסדרן וזאת עד ליום 20.03.2009, למרות הנזקים הכבדים שנגרמו לנתבעת, בעטיה של אי הסימטריה בקיום ההתחייבויות.

מנהל הנתבעת טוען שכיום מחזיקה הנתבעת ב-39 המחאות של "הפקות דפוס", אשר חוללו על ידי התובעת וזאת בנוסף להמחאות נוספות של "הפקות דפוס" שנמסרו לנתבעת וסורבו על ידי אחרים.

הפער בין ההמחאות המחוללות של הצדדים הוא כ-50,000 ₪ לזכותה של הנתבעת.

לאור התיאור הנ"ל, טענה ב"כ הנתבעת כי יש ליתן לנתבעת רשות להגן מן הטעם של כשלון תמורה מלא, ומן הטעם כי התובע אינו אוחז כשורה בשיקים נשוא הביצוע.

ביום 26.05.2010, נחקר מר פינקל בחקירת שתי וערב.

בחקירה זו נשאל כיצד ידוע לו שהגב' ציפי עצמון ידעה על ההתנהלות האמורה בין הנתבעת ל"הפקות דפוס", והוא השיב שנודע לו הדבר ממנהלי "הפקות דפוס" ומאופן ההתנהגות העיסקית הנ"ל בין החברות, שנמשכה כ-4 שנים.

מר פינקל העיד בחקירה הנגדית שמערכת היחסים שבין הנתבעת לבין "הפקות דפוס", התקיימה גם בין הנתבעת לבין חברת "רודן".

פרט לאמור, לא היה בחקירה הנגדית משום לשנות את גרסת הנתבעת כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר.

בסיכומיה, חוזרת המבקשת על האמור בהתנגדות. לעניין כשלון תמורה מלא ציינה עוד כי הכלל הרלוונטי הנוגע לשטרי טובה, קובע שבמידה וקיים הפרש זמנים בין מועדי הפרעון של שטרי הטובה, מלמד הדבר על כוונת הצדדים לכשלון תמורה, אם יחולל השיק הראשון בזמן.

מאחר והוכח, לשיטתה, הפרש זמנים בין מועדי הפרעון שמסרה "הפקות דפוס" לבין מועדי הפרעון שמסרה הנתבעת, הרי שחל הכלל הנ"ל. לכן, מקום שחוללו השיקים שמסרה "הפקות דפוס", ייחשבו השיקים שמסרה "נצרים", כנכשלים בכשלון תמורה מלא.

מוסיפה וטוענת ב"כ הנתבעת המלומדת, החל בסעיף 19 לסיכומיה, כי רבים הקולות הקוראים לביטול הלכת גוייסקי, המצמצמים אותה, ומזהירים מפניה.